אני בת 58, נכה עקב חולשת שרירים ברגליים וידיים (Gne Miyopathy), רתוקה לכיסא גלגלים ממונע, תלויה בעובדת זרה בכל שעות היום והלילה, גרה ברמת גן.

זהו מכתב השבח השלישי שלי על ד"ר אלון רפאל כחברת מכבי. הראשון נכתב ב-25.7.18 והשני נכתב ב-4.9.2022, שניהם מצורפים כאן בשנית.

האמת היא שאילו יכולתי ואם זה היה ריאלי, הייתי מציפה את מכבי בעשרות מכתבי שבח כאלה עליו – אחרי כל ביקור אצלו, אחרי כל טיפול, אחרי כל שיחת טלפון וכל שיחת ווטסאפ איתו, ועדיין, אף על פי שכתיבה ומילים הם כלי העבודה שלי, לא היה די בכך כדי לתאר באופן מלא מי האיש המופלא הזה, שזכיתי להכיר בשנות העשרים לחיי, ושהמשיך ללוות אותי כרופא מקצועי עד היום, מעל 30 שנה אחרי.

מניסיוני, לפעמים בהיכרות ראשונה עם רופאים חדשים זה קצת כמו בדייט ראשון – גם עם רופאות. בהתחלה היחס נהדר, ולעיתים אחר כך יש תחושה של שחיקה שעוברת אליי כמטופלת, שמתבטאים בקוצר סבלנות ויחס לא נעים. עם ד"ר אלון זה לא קרה מעולם. כל פעם, ללא שום מקרה יוצא דופן, היא כמו הפעם הראשונה: תמיד חיוך, מילה טובה, מבט חם, הקשבה סבלנית ואמפטית, בדיחה להפגת המתח, וטיפול בראש גדול ברמה הגבוהה ביותר והאיכותית ביותר הקיימת בעולם הרפואה הציבורית והפרטית. אף על פי שאני אמורה להתרגל לכך, אני תמיד יוצאת אחרי שיחה איתו עם דמעות של אושר – זאת למרות שבעיות כירורגיות הן דבר מכאיב ומטריד, קל וחומר עבור נכה סיעודית כמוני.

עד היום דוקטור אלון ניתח אותי 3 פעמים באזורים שונים בגופי באופן המקצועי ביותר, בידי זהב ולב זהב. הפתרון היה מיידי, הכאב מינימלי, ההחלמה מהירה ומוחלטת ללא סיבוכים, ללא טראומה, וכמעט אין זכר למה שהיה, ובין לבין טופלתי אצלו בעניינים שונים ותמיד קיבלתי את הטיפול הטוב ביותר והיחס הטוב ביותר שמטופל יכול לקבל מהרופא שלו.

אני רוצה לספר על הניתוח השלישי שעשה בפניי ועל מקרה נוסף – שממחישים את המקצועיות שלו, הניסיון, החוכמה, ההתחשבות, האנושיות והאצילות.

בתקופת הקורונה התפתחה אצלי בלוטת שומן מכוערת בפנים. ד"ר אלון אמר שנדרש ניתוחון, אחרת זה עלול להתפתח ויגדל לזיהום. הוא הסביר על התהליך וקבע לי בהסכמתי תאריך לתהליך. אבל מכיוון שזה בפנים חששתי מצלקת והיססתי, וכלל לא שמתי לב שמועד הניתוח הגיע. ד"ר אלון כלל לא כעס. סיפרתי לו אחר כך בשיחה, שידידה אמרה לי שכדאי לבדוק אצל כירורגיה פלסטית שמיוחדת לפנים, וגם אז לא היה שמץ של עלבון או כעס והוא לא התווכח או ניסה לשכנע אותי אלא להפך. הוא אמר לי לעשות מה שאני חושבת ומרגישה ושהוא איתי.

קבעתי תור לרופאה כירורגית אחרת במכבי, בתחום הכירורגיה הפלסטית, לייעוץ לפני ניתוח. חיכיתי זמן רב לתור, והיחס של המזכירה היה מאוד לא מתחשב (החדר היה קטן וצפוף ולא היה מקום לכיסא גלגלים, והיא לא הסכימה לקום ולבוא אליי), אבל זה לא היה העניין. ברגע שהגעתי לרופאה הרגשתי שנכנסתי לעולם אחר, לרעה. היא ראתה במחשב מקרה אחר, באזור הישבן, שבגינו הייתי אצל ד"ר אלון, ואמרה שהיא כלל לא מטפלת בזה. אני לא ידעתי שהיא מדברת על הישבן, כיוון שהיא לא פירטה אלא אמרה מונח בלועזית, ואמרתי לה שהבנתי שהיא כן מטפלת בזה, כלומר בפנים, וביקשתי להראות לה את המקום, שכן היינו עם מסכות בעיצומה של הקורונה, אך היא סירבה לראות וחזרה ואמרה שהיא לא מטפלת בזה ושלחה אותי הביתה. כמעט הלכתי הביתה (היא ממרכז ת"א, והגעתי אליה באוטובוס ארוך מרמת גן במשך 40 דק', אחרי תקופת המתנה ארוכה), אבל עדיין התעקשתי שתסתכל לפני שהיא שולחת אותי ואז היא הבינה שהיא טעתה ולא הסתכלה על המקום הנכון בתיעוד במחשב. היא דיברה איתי על הניתוח ועל התהליך ונקבע לי תאריך לניתוח.

אבל משהו בתוכי הרגיש שהיא לא האדם הנכון לעשות זאת, וגם אם היא מאוד מקצועית ומומחית, לא הרגשתי שאוכל לסמוך עליה. איך אפשר לסמוך על רופא שאין לו סבלנות להקשיב? ואם יהיה לי סיבוך, האם אכן אוכל לסמוך עליה שתעזור לי? הרופאה הזאת הייתה הניגוד המוחלט של ד"ר אלון. בעוד שהוא כל הזמן מחפש איך להקל עליי ולא להטריח אותי בהגעה אליו עקב נכותי, ובודק איפה יותר נוח לי ומתאים את עצמו אליי וזמין לי ונגיש – היא פשוט נפנפה אותי בקלות ולא חסה עליי. בעוד שהוא מכבד אותי וקשוב לי, היא זלזלה בי ולא העלתה על דעתה שלבחורה הנכה שמולה יש מספיק שכל לקבוע תור לכירורגיה פלסטית בעניין שקשור לפנים ולא לישבן. היא לא העלתה על דעתה שבחורה נכה שמשתוקקת להראות לה את המקום, תתקשה להראות לה את הישבן. היא לא חשבה שאולי יש אי-הבנה, ולא עצרה לרגע לשאול: "רגע, על מה את מדברת?" וברור שלא טרחה להתנצל.

התקשרתי לד"ר אלון ושאלתי אותו אם אעשה ניתוח במקום אחר ויהיה סיבוך (לא הזכרתי את שמה), האם הוא יעזור לי, והוא אמר שכמובן, הוא יעזור לי בכל דרך אפשרית שאבחר. גם כשאני כותבת את זה אני מתרגשת. אני חושבת שזה היה הרגע שבו החלטתי שהוא זה שינתח אותי, אבל עדיין לא הייתי בטוחה. התייעצתי עם הקוסמטיקאית שאמרה לי בזמנו שצריך ללכת לכירורג בעניין הזה, וסיפרתי לה על ההתלבטות ועל ההיסטוריה הטובה שיש לי איתו, והיא אמרה לי שממה שהיא שומעת, כדאי לעשות את זה אצלו והוא נשמע כמו רופא מקצועי ואחראי.

עשיתי אצלו ואני כל כך שמחה שבחרתי בו שוב. כל כך מהר ומקצועי והחלים כל כך יפה. אני חושבת שלא נשאר שום סימן. אבל זה לא רק מגע היד המקצועי שלו, אלא הצניעות שלו, רוחב ליבו, והרצון האמיתי לעזור לי ולפעול לפי מה שטוב לי, בלי שמץ של אגו. מה שמניע את ד"ר אלון הוא אך ורק טובתו של המטופל. הוא אפשר לי בחירה חופשית, בזמן שלי, בלי להפעיל שום לחץ או רגשות אשמה. איזה איש נדיר.

ועוד מקרה אחד:

בשנים האחרונות החל משנת 2020 החלו לי לעיתים כאבים בבטן תחתונה בצד שמאל. זה לא היה תמיד, אלא בתקופות מסוימות, ואף על פי שעשיתי סבב של בדיקות בכל התחומים כולל בתל השומר, לא ידעתי מה מקור הבעיה. לעיתים זה חלף ולעיתים זה חזר. בשנת 2024 התגלה אצלי פוליפ ברחם ונשלחתי להליך אבחנתי במעייני הישועה. סמוך לפני כן הכאבים חזרו, ואחרי ההליך במעייני הישועה הכאבים היו נוראיים. שוב עברתי הליך של בירור, בין היתר במיון הגינקולוגי, וכן אצל רופאת גסטרו בתל השומר. הרופאה המליצה לעשות US בטן ולבדוק אפשרות של בקע. עדיין כלל לא קישרתי את זה לכירורגיה, כי לא הבנתי בזה, ולכן לא פניתי לד"ר אלון. רק בתום הUS ביגאל אלון, המזכירה שאלה למי לשלוח ומי הכירורג שלי, וכל שמחתי שזה קשור אליו. אמרתי לה את שמו, והיא ועוד מזכירה אמרו שהוא נהדר. אגב, לא רק הן. באחד מביקוריי אצלו במרפאה ביפו, פגשתי אותו למטה ליד המעלית, ולידנו הייתה אישה מבוגרת שלא הכרתי, והיא אמרה לי, אני נשבעת ביקר לי: "הרופא הזה הציל אותי". אני גם זוכרת שלפני הניתוח בפּנים ראיתי אותו יוצא ומדבר עם מטופלת מבוגרת, צוחק איתה, והיא צוחקת איתו ומסתכלת עליו בחיבה. זה היה מקסים לראות. וגם הקשר בינו לבין אנשי הצוות שלו יפה. הכבוד וההערכה אליו בולטים, ומצד שני האווירה הטובה. מאוד חשוב למטופלים להגיע למקום עם אווירה טובה, ואין לי ספק שהטיפול שמטופלים מקבלים תחת אווירה נעימה ולא לחוצה הרבה יותר מקצועי.

בזמן הUS בבטן, ההשערה שקיבלתי הייתה שיש לי בקע, וכך גם באבחנה. כששאלתי את ד"ר אלון בטלפון וסיפרתי עוד לפני האבחון של ה  USעל המיקום ועל מאפייני הכאב ועל כך שנאמר לי שכנראה זהו בקע, הוא אמר שזה לא נשמע כך ושחשוב לבדוק ידנית. הגעתי אליו והוא ביצע בדיקה ידנית יסודית, וקבע: "אין לך בקע". הוא צדק כמובן. אחרי ניתוח הסרת הפוליפ בתל השומר, התופעה כמעט לא חזרה. אני לא יודעת למה לקשור אותה, לפעמים זה קשור למאכלים מסוימים, אבל ד"ר אלון המומחה ידע שזה לא בקע, והציל אותי מבדיקות וטיפולים מיותרים.

אתמול התקשרתי אליו כדי לבדוק אם בעיה רפואית קטנה שצצה היא בתחום שלו, והוא אמר שלא. כמו תמיד, הוא היה מקסים, נעים, לבבי וענייני, והרצון שלו לסייע לי בלט. זה מאוד ריגש אותי, לכן כתבתי לו את ההודעה הבאה: